עקירת שיני בינה

שן בינה הינה הטוחנת השלישית הבוקעת לחלל הפה בגיל מאוחר יחסית (מעל 17).

ישנם מקרים בהם השן איננה בוקעת לחלל הפה או בוקעת בצורה חלקית בלבד בגלל חסר מקום בלסת או בשל מנח לקוי של השן.

האם חובה לעקור את שיני הבינה?

באופן עקרוני אין צורך בעקירת כל שיני הבינה כפי שהיה נהוג לחשוב לפני שנים וישנם קריטריונים ברורים לעקירות שיניים אלו:

• פריקורוניטיס – דלקת ברקמת החניכיים הסובבת את כותר השן (נוצרת מחוסר בקיעה מושלם חסר מקום או מנח לא תקין של השן)
• עששת נרחבת
• כיס חניכיים עמוק (מחלת חניכיים) בטוחנת השניה הסמוכה לה.
• תהליך גידולי או ציסטי המשוייך לשן
• כאשר חסרה טוחנת בינה בלסת הנגדית.
• כאשר השן מפריעה לביצוע טיפול או כתר בשן הטוחנת השניה הסמוכה לה
• לצורך טיפול הכולל יישור קשת השיניים (טיפול אורתודונטי)

מדוע חשוב לעקור אצל מומחה בכירורגית פה ולסתות?

מיקומן האנטומי של שיני הבינה הוא בקרבה למבנים אנטומים חשובים אשר עשויים להפגע במהלך עקירה לא מיומנת של השן. הנזק יכול להיות גם בלתי הפיך.

שיני בינה תחתונות
נמצאת בסמוך למעברם של שני עצבים תחושתיים חשובים האחד אחראי לתחושה בשפה התחתונה והסנטר באותו הצד והשני אחראי לתחושה בלשון באותו הצד.
עקירה של שן בינה ובעיקר כזו הכלואה דורשת ידע ומיומנות רבה, במידה ונפגע אחד משני העצבים הנ"ל התוצאה היא חוסר תחושה חלקי או מוחלט של האזורים המעוצבבים על ידי אותו העצב, באופן זמני וייתכן גם לצמיתות.

שיני בינה עליונות
נמצאת בסמוך למבנה אנטומי חשוב הנקרא הסינוס המקסילרי.
הסינוס המקסילרי הוא אחד החללים המנקזים את האף. עקירה של שן בינה עליונה עשויה לגרום לפריצה לסינוס ולמעבר בין חלל הפה והאף. סיבוך כזה במידה ומתגלה ע"י כירורג מיומן ניתן לפתור מיד בזמן העקירה במידה ולא מטופל מיידית עשוי לגרור אחריו ביבוכים וניתוחים גדולים יותר לעיתים בהרדמה כללית.